סמ"ר אביהוא קינן ז"ל
בן חנה ומשה
נולד: נולד בתל אביב
ב-כ"ז באדר ב' תשמ"א , 2/4/1981
התגייס: ב-19.11.2000
התגורר:בשילה
נפל:בפעילות מבצעית
ב-כ"ח באלול תשס"ג , 25/9/2003
שרת: חטיבת גבעתי
'יחידה: 'פלס"ר 'שועלי שמשון
מקום נפילה: :אל בורג
באזור: עזה
נקבר: בשילה
הותיר הורים וארבע אחיות

קורות חיים

אביהוא נולד בתל-אביב, ילד אמצעי בן 4 בנות, 2 מלמעלה ושתיים מתחתיו, הבנות פינקו אותו ואהבו אותו עד בלי די. אביהוא הלך לגן הילדים בסביבת ביתנו ובביה"ס ממ"ד "דיזינגוף" למד ביסודי. בביה"ס התיכון "צייטלין" ולאחר מעבר המשפחה לשילה אביהוא עבר ללמוד בישיבת מבשרת ציון. עם קבלתנו לשילה חברת הילדים עטפה וחיבקה את אביהוא והוא הפך להיות חלק אורגני מחבורת הילדים בשילה.

לפני הגיוס אביהוא למד בישיבת תקוע, אהב את לימודי הקודש והתחבר לזרם החסידי, לקראת זמן גיוסו לצה"ל החליט אביהוא שאם הוא מתגייס אז רק ליחידה קרבית, ופנה לגיבוש לסיירת גבעתי. אביהוא התגייס בנובמבר 2000 , עבר גיבוש של פלס"ר גבעתי והצליח. נשלח לקורס חובשים ועבר את הקורס בהצלחה! לאחר מכן נשלח לקורס לוחמה בטרור וקיבל חניך מצטיין. חזר ליחידה ולחם עם חבריו לצוות. בפעולות שכללו פריצות לעצירת מבוקשים, אביהוא לקח על עצמו להיות הראשון בכוח הפורץ וביום כ"ח באלול התשס"ג נהרג בפעילות האחרונה על קידוש ה'.

רס"ר אוהד שמש ז"ל
:נולד ו' טבת תשמ"ז
התגייס:נוב' 2005
התגורר: בית אלעזרי
נפל:במבצע צוק איתן ב-21.7.14
שרת: בחטיבת גבעתי
'יחידה: 'פלס"ר 'שועלי שמשון
מקום נפילה: בחאן יונס
באזור:עזה
נקבר:מזכרת בתיה
.הותיר אחריו זוג הורים, אח בכור
ואת הדר אשתו, לה נישא חמישה חודשים לפני שנהרג

 

קורות חיים

אוהד תרם לחברה לאורך כל חייו. כבר בגיל 17 הוא הקים מועדונית לנוער בסיכון באשדוד כחלק מתכנית lead לפיתוח מנהיגות בה השתתף, והעניק מסגרות ערכיות וחברתיות וכן ארוחות חמות לילדים בכיתות א'-ה' שהגיעו למועדונית.

במקביל לכך,הוא פתח באשדוד סניף של פרוייקט "צהל"ה", ושם דאג לשילוב בני אדם בעלי מוגבלויות שכליות מארגון אקי"ם בקהילה.

לקראת גיוסו לפלס"ר גבעתי בנובמבר 2005, הוא פעל לעידוד גיוס לצה"ל אצל בני נוער מהקהילה האתיופית המתגוררים בשכונות במצב סוציו-אקונומי נמוכות.

בזכות פעילות החברתית העשירה זכה שמש באות רמון לאיכות, למצויינות ולמנהיגות.

לאחר שחררו משירות סדיר עבר שמש הכשרה כליצן רפואי, וכאשר הכה בהאיטי רעש האדמה שהוביל לאסון הומניטרי, הצטרף שמש למשלחת של ארגון IFA והגיע לאיזור האסון עוד לפני יציאת המשלחת הרשמית של ישראל. במסגרת הפעילות בהאיטי הקים שמש בית יתומים ודאג לצרכיהם וביטחונם של הילדים.

עם סיום לימודיו האקדמיים התגייס לשירות הביטחון הכללי שם הצטיין ואף אמור היה לזכות באות הצטיינות על עבודתו הבלתי נלאית

ימים ספורים לאחר מותו בהלווייתו ספד לו ראש השב"כ יורם כהן, וסיפר כי גם בשירות הביטחון היה שמש מודל לחיקוי בעבור חבריו.

לאחר מותו הותר לפרסום כי תרומתו של שמש, שפעל בשירות המילואים כחוקר שבויים ביחידה 504, לאיסוף המודיעין במהלך מבצע "צוק איתן" הייתה בולטת וניכרת, תרמה להצלת חייהם של חיילים ואזרחים רבים ושאפילו במותו נמצא בידיו פרט מודיעיני חשוב

שהוכתם בדמו.

שמש נפל בקרב בחאן יונס במבצע צוק איתן ב21.7.14 והוא בן 27. הוא הותיר אחריו זוג הורים, אח בכור ואת הדר, אשתו, לה נישא חמישה חודשים לפני שנהרג.

קישור לפייסבוק עמותה הממשיכה את דרכו של אוהד, "עמותת שמש"

https://www.facebook.com/shemeshassociation2015/

סגן אורן אברהם מלצר ז"ל
בן כרמלה ואפרים
נולד: בירושלים
ב-י' בשבט תש"ל 17/1/1970 2/4/1981
התגייס: ב 9.8.1988
התגורר: בירושלים
נפל: בקרב
ב-ו' באב תשנ"א , 16/7/1991
שרת: בחטיבת גבעתי
'יחידה: פלס"ר 'שועלי שמשון
מקום נפילה: : ג'זין
באזור:: לבנון
נקבר:  בירושלים – הר הרצל
הותיר הורים, אחות – איילת -ואח עמיעד

קורות חיים

אורן אברהם מלצר הי"ד נולד בירושלים. למד במסגרת החינוך הממלכתי דתי בבתי הספר א.ד. רוטשילד והימלפרב. בכיתה ה' הצטרף לשבט הצופים הדתיים "משואות" ומאז הייתה פעילותו בשבט נושא מרכזי בחייו, תחילה כחניך ואח"כ כמדריך. אורן היה ראש גדוד ומדריך קורס הדרכה, וייחס חשיבות רבה לחינוך ע"י דוגמא אישית.הוא כתב לחניכיו בתחילת קורס ההדרכה: "הגיע הזמן לתת לאחרים שבהמשך ייתנו לאחרים, שבהמשך ייתנו לאחרים.

אבל לפני שמפקידים בידיכם אחריות כל כך כבדה של 'לתת' אתם צריכים לדעת כמה דברים"

קשריו עם חבריו וחניכיו בצופים נמשכו ואף העמיקו במשך שירותו הצבאי.

התנדב לחייל קרבי למרות שהיה לו פרופיל רפואי לא גבוה וכאשר עבר את הגיבוש לסיירת גבעתי לא היה אדם מאושר ממנו. עם סיום המסלול עבר קורס קצינים, חזר לסיירת ומונה למפקד צוות.

גישתו לפיקודיו הייתה חברית כמו מדריך לחניכיו. לא אהב גינונים צבאיים והחשיב את החברות האמיתית של הלוחמים ואת הדוגמא האישית. אורן אהב את הארץ וטייל בה לארכה ולרחבה במיוחד אהב לגלוש, לצלול ולקרוא.

היה חבר טוב לחבריו בביה"ס ובצבא, לחניכיו, לפיקודיו ולבני משפחתו.

הפעולה הקרבית האחרונה בה השתתף הייתה בדרום לבנון. בדרכו למשימתו נתקל הכח במארב של אנשי חיזבאללה.

אורן, שהיה סגן מפקד הכח, נהרג בעת ההסתערות על האויב. עמו נהרגו מפקד הכח ואחד מפיקודיו.

הוא נפל בתאריך ו' באב תשנ"א והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים עיר הולדתו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים של עם ישראל.

טוראי יוסף יוסי בוחבוט ז"ל
בן אנט ודוד
נולד: באופקים
ב-י"ז בתמוז תשכ"ט, 3/7/1969
התגייס:15.4.1987 ב
התגורר: באופקים
נפל: בעת מילוי תפקידו
-ב-כ"ח בניסן תשמ"ח, 14/4/1988
מקום נפילה:בית גוברין
:באזור השפלה הדרומית והנגב
שרת: בחטיבת גבעתי

מקום קבורה: באופקים
הותיר הורים, ארבע אחיות ושלושה
אחים

קורות חיים

יוסי נולד באופקים ב- 3.7.69 לאנט ודוד. עד כיתה ז' חי באופקים ולמד בבית-הספר היסודי ממלכתי. לקראת כיתה ח' החליטו ההורים ויוסי לבדוק אפשרות קליטה בחברת נוער.

בסיום כיתה ז' (בשנת 1982 ) הופנה ע"י עליית הנוער לקיבוץ דביר, בו הוקמה חברת נוער באותה תקופה. לקבוצתו – קבוצת "חופית" היתה זו בחירה משמעותית. יוסי היה מוותיקי הקבוצה שעברו בה לא מעט חניכים במהלך חמש שנות חינוכה בדביר. עם קבוצתו למד יוסי בשנה הראשונה (כיתה ח') בדביר, ואחרי שנת קליטה והסתגלות עבר ללמוד בכיתה ט' במוסד החינוכי – "מבואות הנגב", שם פעל עד סיומו את המוסד בכיתה יב'.

לאורך שנות החינוך בדביר, בלט יוסי בכל תחום בו עסק. למד היטב, במיוחד בתחומים הקשורים למדעי-החיים ולאומנות. היה בין חניכי חברת הנוער שהדריכו את בני הקיבוץ והצליחו במשימה מורכבת זו. חינוך לעבודה הוא חלק חשוב בחינוך הקיבוצי – יוסי עבד במסגריה כל שנת חינוכו, כשהוא מתפקד כמסגר לכל דבר. יוסי תפס מקום מרכזי בקבוצתו – בתפקידים אותם מילא, ובמיוחד בחיי החברה להם היה שותף פעיל. לתפוס מקום מרכזי בחיי הנערים, הודיע יוסי כי כוונתו היא

לקראת סיום יב', כאשר המחשבות על העתיד הצבאי החלו להתנדב ליחידה מובחרת ולהמשיך במסלול פיקודי. כשם שעשה דברים רבים כך ביצע את תוכניתו.

יוסי התנדב לסיירת "גבעתי", והחל את מסלול הלוחמים, תוך כוונה להמשיך לשרת כמיטב יכולתו – אך תוכניות אלו נקטעו באחת, עת נהרג במהלך אימונים בתאריך 14.4.88 בסיירת "גבעתי".

יהי זכרו ברוך.

סמל יואב בן נון ז"ל
בן הגר וזאב
נולד: בסעד
ב-י"ב בתשרי תשל"ו , 17/9/1975
התגייס: ב-31.7.1994
התגורר:בסעד
נפל:בעת שירותו
ב-ג' בתמוז תשנ"ו , 19/6/1996
שרת: בביה"ס לקצינים, חטיבת גבעתי
'יחידה: 'פלס"ר 'שועלי שמשון
מקום נפילה: : בה"ד 1, מצפה רמון
באזור: השפלה הדרומית והנגב
נקבר: בקיבוץ סעד
הותיר הורים, אחים-רן, גיל, ארז, עמוס ואבנר
ואחות – דפנה

קורות חיים

יואב בן-נון נולד ב-י"ב בתשרי תשל"ו (17.9.1975). בן לזאב והגר. אח לרן, גיל, ארז, דפנה, עמוס ואבנר אחיו התאום. יואב גדל והתחנך בקיבוץ הדתי סעד שבנגב.

בתיכון למד בבית-הספר המשותף בקבוצת יבנה. כשסיים את מבחני הבגרות המשיך שנה נוספת ב"מכינה הישיבתית הקדם צבאית" ביתיר. מגיל צעיר בלט בכישוריו השכליים. השתתף בחוגים לנוער שוחר מדע במועצה האזורית שער-הנגב. יואב אהב במיוחד מחשבים, אלקטרוניקה ולימודי קודש (גמרא) ומשנה.

קשר מיוחד יצר עם אנשים מבוגרים. בהיותו בן שלוש בחר כחבר ב'סבא יהודה'. יהודי כבן שישים איתו ניהל שיחות ולו עזר בעבודה.

קשר זה נמשך שנים. הרבה תשומת לב ודאגה הקדיש לסבו ולסבותיו. אנשים מבוגרים מאוד התרשמו מחביבותו וידענותו. בני גילו לא תמיד ראו זאת כך. בחופשותיו בתקופת התיכון עבד יואב במעבדה שבמפעל הפלסטיק בקיבוץ. הוא תרם רבות לייעול העבודה וזכה להערכה רבה מצד צוות המעבדה. בלימודיו בתיכון ובמכינה בלט יואב בידיעותיו הרחבות בתחומים התורניים ובידיעת הארץ. חבריו כינו אותו "אנציקלופדיה מהלכת". כמעט לכל שאלה, בכל תחום, ידע יואב את התשובה.

הוא לא פסק מהרחבת אופקיו וידיעותיו בכל תחום. ברצון סיפק מידיעותיו לכל החפץ לדעת.

בצבא רצה יואב לשרת ביחידה מובחרת בחיל התותחנים. בצבא נקבע כי הוא יוצב לגבעתי. יואב החליט להתנדב לסיירת גבעתי כדי לתרום כמיטב יכולתו. למרות בעיות רפואיות עשה מאמץ להגיע למקצועיות ולסיים את המסלול. יואב עזב את הסיירת כחודש לפני סוף מסלול ויצא לקורס קצינים בבה"ד 1. כשבוע לפני סיום הקורס מצא יואב את מותו.

יואב נקבר בבית הקברות בקיבוץ סעד ב-ג' תמוז תשנ"ו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

רס"ן בניה שראל ז"ל
בן מיכל ושלום
נולד: בחברון
בט' באב תשמ"ז , 24/8/1987
התגייס: ב5.1.2006
התגורר: בקרית ארבע
נפל: בקרב
בה' באב תשע"ד , 1/8/2014
במבצע "צוק איתן"
מקום נפילה: פאתי מורג
באזור רצועת עזה
שרת: סיירת גבעתי
מקום קבורה: חברון
הותיר הורים, שלושה אחים וארבע אחיות
וארוסתו הטרייה גלי

קורות חיים

בניה נולד ביום כ"ט באב תשמ"ז (24.8.1987) בחברון. בן למיכל ושלום הכהן. ילד רביעי במשפחה,

אח של יעל, יאיר, חיה, טליה, רחל, דוד ויצחק. בגיל 4 עבר עם משפחתו לרמת ממרא. בניה היה בולט

כבר בילדות. בחור עם שיער זהוב ועיניים כחולות עמוקות. בניה למד בבית הספר הממ"ד בקרית ארבע

והיה חניך בתנועת הנוער "אריאל". הדריך בתנועת הנוער "בני עקיבא" ביישוב אלעזר, בשנים אלו לקח חלק

פעיל בקליטת עליה של "בני המנשה" שעלו ארצה.

בניה התחיל את דרכו הצבאית בשנת 2006 בקורס טיס . אחרי תקופה קצרה עבר לשייטת 13.

בניה היה בחור חסון עם כושר מצוין, מנטלי ופיזי כאחד. לאחר תקופה של כשנה במסלול ,

עבר בניה לסיירת גבעתי. בניה הצטרף לצוות שליסל מחזור אוגוסט 06. לאחר סיום המסלול התחיל את דרכו הפיקודית הארוכה. החל בקורס

קצינים שלאחריו קיבל מחלקה בגדוד שקד. לאחר התפקיד המאתגר חזר לסיירת וקיבל את הפיקוד על צוות ממחזור 07 ומיד לאחר מכן את

תפקיד סגן מפקד הסיירת. בניה בניגוד לכל חבריו לצוות שהשתחררו בתקופה זו, החליט להישאר ולצאת לקורס מ"פים .לאחר הקורס קיבל

תחתיו פלוגת מסלול בגדס"ר גבעתי. עם סיום המסלול עבר ליחידת רימון כסגן מפקד היחידה,היה שותף מרכזי בהקמת היחידה והפיכתה

למבצעית ומקצועית. לאחר מכן קיבל את הפיקוד על פלוגה מבצעית בגדוד שקד. עם סיום התפקיד החליט להאריך שוב את שירותו הצבאי וקיבל את הפיקוד על חוד החנית של החטיבה, הסיירת.

לצד השירות הצבאי המשמעותי חלק משמעותי לא פחות הוא גלי. אותה הכיר גם בחטיבה כאשר שירתה תחת פיקוד מח"ט גבעתי. גלי ובניה

התארסו במהלך שנת 2014 והיו צריכים להתחתן כשבועיים לאחר סיום מבצע "צוק איתן".

נפל בקרב בפאתי מורג במבצע "צוק איתן" ביום ה' באב תשע"ד(1.8.2014).

סרטון לזכר בניה:

https://www.youtube.com/watch?v=t-VziZVEG0k

דף הפייסבוק לזכרו, "חברים של בניה":

שיר לזכר בניה:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/321069

סרן יוסי יוסקה גוילי ז"ל
בן טוני ועמוס
נולד: בגבעתיים
ב-ז' בטבת תשכ"ח , 8/1/1968
התגייס: ב 13.11.1986
התגורר: בגבעתיים
נפל: בקרב
-ו' באב תשנ"א , 16/7/1991
מקום נפילה:ג'זין
שרת: בחטיבת גבעתי
באזור:לבנון
מקום קבורה: בתל אביב-קרית שאול
הותיר הורים, חמש אחיות
אילנה ,עליזה, אריאלה, איילת ושרון ואח פיני

קורות חיים

נולד כילד חמישי במשפחה. כתינוק שמשקלו 5 ק"ג אמרו הרופאים:

"יש לגייסו מיד לצבא"- אמרו ולא ידעו שזו תהייה דרכו. למרות שובבותו, הצטיין בלימודיו היסודיים ובמיוחד במדעים מדויקים. בתיכון קיבל מלגות על הצטיינות בלימודים והתבלט בכושר מנהיגות. פעילותו הענפה בצופי גבעתיים זיכתה אותו בתעודת הערכה מראש-השבט. חניכיו העידו כי האמין בערכים של אהבת הארץ ואהבת הזולת. דבקותו במטרה ושאפתנותו לבצעה באופן מושלם היוו עבורם מודל

לחיקוי. התנדב למד"א, למשמר-האזרחי ולאגודת החרשים. כחובב ספורט התאמן בעמיצור, התאמן בריצות ועסק גם בגלישה ממצוקים.

החל את מסלול הצבאי בגרעין נח"ל וכשהתפרק הגרעין, זומן לסיירת מטכ"ל אך גויס לסיירת "גבעתי". סיים קורס מש"קי סיירות הרמטכ"ל דאז דן שומרון חשף את דרגות הקצונה שלו משסיים בהצטיינות קורס קצינים. התגייס לשירות קבע וקיבל דרגת סגן. מפקדיו ציינו את צניעותו, מסירותו ודבקותו במטרה.

חייליו הלכו אחריו "בעניים עצומות ".

כך נהג כמפקד הכח ביום ההיתקלות 16/7/1991 ו' באב תשנ"א. צפונית לרצועת הביטחון". יוסי הסתער כטנק, לא פחד מול אש התופת". "כדורי האויב פגעו ברגליו אך יוסי המשיך להסתער בראש חייליו. עד שנפגע בשנית ונהרג". כך מספרים בדמע קשר היחידה אייל יצחקי ומפקד היחידה רס"ן אייל אייזנברג. דמותו תהייה חרוטה לנצח בליבנו. יהי זכרו ברוך.

המשפחה.

סגן הדר גולדין ז"ל
בן לאה חדוה ושמחה
נולד: בכפר סבא
בד' באדר תשנ"א , 18/2/1991
התגייס: ב 25.7.2011
התגורר: בכפר סבא
נפל: בקרב
"בה' באב תשע"ד , 1/8/2014 במבצע "צוק איתן
מקום נפילה: פאתי מורג
באזור: רצועת עזה
שרת: בחטיבת גבעתי
מקום קבורה: כפר סבא-צבאי
הותיר הורים, אח ואחות-מנחם ואיילת אח תאום-צור
.וארוסה-עדנה סרוסי

 

קורות חיים

הדר נולד בד' באדר תשנ"א (18 בפברואר 1991) ללאה ושמחה גולדין שהתגוררו אז בישוב המעורב דתיים וחילוניים- אשחר. הדר יצא לאוויר העולם לאחות בכורה – איילת, אח גדול – חמי, והמתין מחוץ לבטן חמש דקות תמימות עד שיצא אחיו התאום – צור. הימים היו ימיה האחרונים של מלחמת המפרץ הראשונה, והתאומים שמחו עם המשפחה בחג הפורים כאשר המלחמה תמה. מאז הדר, יחד עם אחיו התאום, גדלו והאירו את עולם המשפחה ואת העולם הסובב אותם. יחד כבשו את לב הגננות והמורות, יחד למדו לנגן, לצייר ולפסל, יחד הלכו לבני עקיבא והפכו מחניכים למדריכים, יחד הלכו למכינה קדם צבאית, מכינת "בני דוד" בעלי, יחד סיימו קורס קצינים, וגידלו דור חדש של חיילים. הדר התגייס לגבעתי והתקבל לטירונות הסיירת. תקופת הטירונות חיזקה בו את היסודות שהביא משנות ההדרכה ב"בני עקיבא", ומשנות הלימוד בבית הספר המדעי-טכנולוגי בכפר בתיה. חברות אמיצה בין חברי הצוות, אהבה ועזרה לזולת כדי שהצוות שלך יהיה המעולה ביותר, המתנדב ביותר, המקצועי ביותר והשמח ביותר. שילוב מוחלט בין כל השונה לאור המטרה המשותפת. כל דבר שעשה, דאג שיעשה בצורה המקצועית ביותר ויגיע לרמה הגבוהה ביותר שרק אפשר, עם חיוך והלצה ושמחת חיים. הוא היה מצטיין צוותי בסוף הטירונות, מצטיין קורס סיור ומודיעין, מצטיין ההכנה לקורס קצינים ומצטיין בקורס קצינים בהכשרת היסוד. אחרי קורס קצינים ביקש להיות מפקד בהכשרת הטירונים של הסיירת ולהפוך אותם ללוחמים. כך הצליח להפוך צוות שלם לצוות מצטיין. ולאחר מכן הגיע למימוש שאיפתו – מפקד צוות בסיירת. עם תום המבצע לחיפוש הנערים החטופים, הדר החליט שהגיעה העת לשמח את המשפחה והיושבים בארץ הזו, ועל כן הודיע שהוא הציע נישואין לארוסתו, עדנה. המשפחה חגגה את האירוסין, ונקבעה חתונה. הדר חזר לסיירת למבצע "צוק איתן". בהכנות ובשטחי כינוס ארגן את הסיירת לקרב וצייר את ההזמנה לחתונה. חימש כלי רכב וצייר פרחים ויונים. הדר יצא לקרב ולא שב. הדר נהרג במהלך הפסקת אש, בפעולה שנועדה לאיתור מנהרות שמטרתן חיסול הישובים בדרום. הדר, בחיוכו , בציוריו, כתביו, ובלבבות משפחתו, חניכיו וחייליו, הותיר את צוואתו הנושאת את דגל אהבת האדם. הדר לא הרשה לחייליו לקלל, עסק במתן עזרה לזקוקים וניסה בכל מאודו לחבר בין יושבי הארץ הזו, השונים כל כך והזהים כל כך, דתיים וחילוניים כאחד. "יש לך שתי אפשרויות; או להתעסק עם עצמך, או לעשות משהו טוב יותר"- כך אמר הדר.
סגן פנחס פיני כהן ז"ל
בן רבקה ויצחק
נולד: בעפרה
ב-י"ז בתמוז תשל"ח , 21/7/1978
התגייס:22.3.1998 ב
התגורר: ירושלים
נפל: פעילות מבצעית
ב-כ"ב באדר תשס"ב , 6/3/2002
מקום נפילה:חאן יוניס
באזור: רצועת עזה
שרת: בחטיבת גבעתי
מקום קבורה: בירושלים – הר הרצל
הותיר הורים, אשה – יעל, שני אחים
ושלוש אחיות

 

קורות חיים

פנחס נולד בי"ז בתמוז התשל"ח, שבת פרשת "פנחס" בהדסה הר- הצופים בירושלים. פנחס נקרא על שם סבו, פנחס כהן ז"ל, שגם הוא נולד בי"ז בתמוז, שבת פרשת פנחס, ונפטר בט"ו באב התשל"ז, בדיוק 12 חודש לפני שפנחס נולד.צרוף המקרים המיוחד והנדיר גרם להתרגשות רבה במשפחה ובקהילת עפרה. ככל ילד בעפרה, עבר פנחס מסלול רגיל – מעון, גן, בית-ספר יסודי וחטיבת ביניים בישוב.בתיכון למד בישיבת בני עקיבא "נווה-הרצוג" שליד אשדוד. באותה תקופה הדריך בבני-עקיבא בסניף נווה-יעקב (שכונה בצפון ירושלים). אהבתו ומסירותו לחניכיו היו ללא גבול. מסיפורי חניכיו למדנו עד כמה השפיע על חייהם – איך קיבל קבוצה מפוזרת ומופרדת והצליח לגבשם. איך הופיעו לכל פעילות ושתו את דבריו בצמא. חלקם אף העידו על כך שהיו רחוקים מדת ומוסר-ופנחס גרם להם לשנות דפוסי התנהגותם. בשנים אלו פגש פנחס את יעל – אשתו לעתיד ואהבתם פרחה.אחרי התיכון הלך פנחס למכינה הקדם צבאית "עוצם" שבישוב עצמונה שם שהה שנה וחצי. זמן זה הקדיש להכנה לצבא – פיזית ואמונית, ללימוד והעמקה באמונה ויהדות, ובעיקר לעבודה עצמית על מידותיו הרגליו וקיום המצוות. בעצמונה קיבל פנחס חיזוק על דעותיו ומחשבותיו, ולמעשה ניתן לומר ששם לוטש ועוצב, והקשר לעם לארץ ולתורה רק התחזק והשריש.פנחס התגייס לצבא ל"סיירת גבעתי" חדור אידיאלים רוצה ומוכן להקדיש עצמו לכל משימה שתוטל עליו. הוא ייעד עצמו לקצונה וכך גם מפקדיו. בכך, האמין, יוכל לתרום לחברה הישראלית ע"י עיצוב החיילים וחינוכם. מרגע שקיבל חיילים תחת פיקודו חשב על רעיונות ודרכים להחדרת מוסר ואידאלים. כל הזמן חשב – וכך גם הדגיש לחייליו איך ניתן להופכם לאנשים טובים יותר, אנשים שאפשר לתת בהם אמון, אנשים שאפשר לסמוך עליהם. כמובן שמעצמו דרש פנחס אפילו יותר.למרות שתמיד אמר שעל חייל להיות קודם כל אמין, ישר וטוב לב, ולהתמקצע תמיד אפשר מאוחר יותר – היה מקצועי וניסה להביא כל חייל לרמה הטובה ביותר. רגישותו המיוחדת והיכולת לקלוט בעין בוחנת מצבים ואנשים הדהימה מספר פעמים. תמיד נתן את היחס הכי אישי לחבר, לחייל עם בעיות בבית או עם קשיים בתחום מסוים בצבא. ידע לפנות לכל אחד ולדובב אותו, ולהגיש כל עזרה שנדרשה. כקצין שימש כמפקד צוות, ולאחר נישואיו כקצין סיוריעל לבית ריפס ופנחס נישאו לאחר חמש שנים בהם היו יחד, הם התגוררו בירושלים.בכ"ב באדר התשס"ב ( 6.3.2003 ), במהלך קרב עם מחבלים בחאן-יונס, נהרג פנחס מאש כוחותינו. במותו השאיר אחריו כואבים שתי סבתות, הורים, אשה, שני אחים, שלוש אחיות, שני אחיינים, וחברים רבים לאין ספור…

סרן חגי חיים לב ז"ל

נולד: באבן שמואל
ב-כ"ג בתשרי תשל"ט , 23/10/1978
התגייס:22.3.1998-ב
התגורר: בנוה דניאל
נפל: פעילות מבצעית
ב-א' באב תשס"ב , 10/7/2002
מקום נפילה:אזור כרם שלום
באזור:השפלה הדרומית והנגב
שרת: בחטיבת גבעתי
מקום קבורה: בירושלים – הר הרצל
הותיר אישה – נורית, הורים וחמישה
אחים ואחיות

 

קורות חיים

חגי-חיים בן נועה ושמעון. נולד ביום כ"ב בתשרי תשל"ט ( 23.10.1978 ) באבן שמואל. חגי נולד בשמחת תורה, יום של חג ושמחה ומכאן שמו. ילד חמישי בששת ילדי המשפחה, אח לעינת, נדב, עמיחי, יעל וגיתית.

ילד ג'ינג'י מנומש, בעל אופי של ג'ינג'י וחיוך ענקי. כאשר היה קטן נהג לצאת מפתח הבית, לשוטט בשבילים, בגני המשחקים, לצאת לשדות הפתוחים ולבסוף לאבד את דרכו. משלחות חיפוש יצאו אינספור פעמים בעקבות הפעוט שאבד. כאשר היה חגי בן חמש עברה המשפחה להתגורר באפרת שבגוש עציון. בגן החובה היה חגי גבוה בראש מיתר הילדים והכי שובב. חגי וחברו הטוב ציון נהגו לברוח מן הגן בכל הזדמנות שנקרתה בדרכם. בכל חופשה אסף חגי חברים ויחד יצאו לטיולים ולהליכה בטבע. כשגדל נהגו לנסוע לטיולי טיפוס וסנפלינג בסיני. מסגרת בית-הספר לא ממש התאימה לחגי ובבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי באפרת לא היה שיעור אחד שישב בו עד הסוף. את רוב זמנו בין כותלי בית-הספר העביר בחדר המנהל, השרת וחדר המלאכה. ולמרות כל אלה המורים אהבו את חגי – הליצן התמים. מנהל בית-הספר, מר ברום, האמין בו למרות שובבותו ותמיד היה משוכנע שמאחורי התעלולים מסתתר ילד טוב לב שיוכיח את עצמו יום אחד. צריך רק סבלנות. חגי היה פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא" ועזר לארגן בכל הזדמנות אירועים חברתיים כגון מדורות, טיולים ומסיבות, וכך בכל מסגרת שבה עבר בחייו.

בכיתה י"א הפך למדריך בתנועה. חניכיו מכיתה ו' אהבו אותו ושמרו איתו על קשר לאורך השנים. שבוע לפני מותו פגש חגי חניכים ויעץ להם בדבר תחילת דרכם בצבא. הם שאלו והוא שמח ליעץ ולעזור. חגי העביר את שנות התיכון בישיבה הטכנולוגית "כפר אברהם", שבה התמחה כעוזר חשמלאי. כאשר סיים את לימודיו בישיבה התלבט לגבי ההמשך. בישיבה דחקו בו להמשיך ללימודי י"ג-י"ד ולהגיע לדרגת חשמלאי מוסמך, אך חגי בחר ללמוד במכינה הקדם-צבאית בעצמונה שבגוש קטיף, להתחזק ביהדות ולהתכונן לצבא פיזית ונפשית. בעצמונה מצא חגי את מקומו. הוא היה יושב לילות כימים בבית-המדרש, לומד ולומד כאילו רצה להשלים ולפצות על כל אותן שנים שבהן ספר היה, מבחינתו, קישוט על המדף. חגי נשאר בעצמונה שנה וחצי והתבלט כתלמיד רציני ואהוב. הוא שמר על קשר עם המכינה בעצמונה עד יום מותו.

כותב הרב יאיר, ראש הישיבה: "ליוויתי אותך כשהגעת לישיבה במעלה שלבי האמונה והפחד/ ליוויתי אותך כשהצטרפת לקבוצת התלמוד במעלה התורה/ ליוויתי אותך כשעזבת לצבא במעלה המסירות וההקרבה העצמית למען עם ישראל/ ליוויתי אותך בעומדך תחת החופה במעלה הקדושה והטהרה בהקימך בית חדש בישראל/ ליוויתי אותך כשהועלית על המזבח לשמים במעלה המאמינים הטהורים והקדושים שבראש העולם".

בתקופת המכינה התלבט חגי היכן להמשיך בצבא. חדור תחושת שליחות הוא רצה לתרום במקום שזקוקים לו, שיוכל לעזור ולעשות. ההתלבטות היתה בין הנח"ל ל"גבעתי" ובסופו של דבר הוא בחר לשרת ב"גבעתי". בחודש מרס 1998 גויס חגי לצה"ל לפלס"ר "גבעתי". מן הרגע הראשון בצבא הצטיין כחייל ממושמע, חזק ורציני, חלק בלתי נפרד מהצוות. כל חבריו ומפקדיו ציינו תמיד את הכוח הפיזי והנכונות לעזור ולעודד חברים בכל שעה. במהלך שירותו הצבאי היה חגי זמן קצר בלבנון, ואת רובו העביר ברצועת עזה. חגי עבר קורס נהיגה ברכב "האמר" וקורס קצינים, ובהמשך היה למפקד צוות בפלס"ר "גבעתי".

במאי 2001 נשא לאישה את נורית, בחירת ליבו, והזוג עבר להתגורר בנווה דניאל שבגוש עציון. חגי החל משמש כקמב"ץ, בעודו שומר על קשר רצוף עם חייליו. למרות שהיה נשוי טרי, הגיע חגי להחלטה משותפת עם אישתו לחתום קבע על מנת להמשיך במה שראה כמשימה עליונה. חגי הגיע לתפקיד סמ"פ בפלס"ר וכאשר התלבט עם אשתו אם להמשיך לחתום עוד שנתיים אמר לה: "תני לי לתרום את השנתיים האלה למדינה ואחר-כך אני שלך לכל החיים". בנובמבר 2002 יועד לצאת לקורס מפקדי פלוגות. חגי השתתף במבצעים רבים וחשובים במהלך שירותו ברצועת עזה ואף קיבל תעודת הצטיינות ממח"ט היחידה ביום העצמאות תשס"ב.

ביום א' באב תשס"ב ( 10.7.2002 ) יצא כוח "גבעתי" למשימה שיגרתית של חיפוש מנהרות להברחת נשק. חגי הופקד על כוח של הסיירת שנועד לאבטח את המשימה. באישון לילה התמקם הכוח באחד הבתים ברפיח. הלילה עבר בשקט יחסי ועם בוקר הורה חגי לחייליו להתקפל לתזוזה. לפתע קלטו עיניו של אחד החיילים ילדים בסמטה, שזיהו ככל הנראה את הכוח, וחגי נקרא לבדוק את המצב. כפי שמעיד חייל שנכח במקום: "חגי לקח החלטה אמיצה לא לפגוע בשני הילדים כבני 12 שהציקו לנו. הוא אמר: 'הם ילדים, הם לא חמושים. אנחנו לא נוגעים בילדים. איננו הורגים לשם ההרג, יש לנו מוסר שאין להם. זה מה שמייחד את הצבא הישראלי'". הוא נכנס אל החדר והתמקם בעמדה שתאפשר לו לתצפת במינימום חשיפה. שתי יריות. כדור אחד פגע. חגי נפל בחבטה אדירה, מלוא קומתו – שרוע על הרצפה. חגי פונה לבית-החולים 'סורוקה' שם נקבע מותו, והוא בן עשרים-וארבע.

חגי נטמן בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל. על מצבתו נחקק פסוק שנאמר על דוד המלך: "והוא אדמוני עם-יפה עיניים וטוב ראי" (שמואל א', ט"ז, י"ב). הותיר אחריו אישה, הורים וחמישה אחים ואחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן.

אימו של חגי, נועה, הוציאה לאור ספר לזכרו באנגלית הקרוי: The Smile Of Courage" My Son, My Soldier". המהדורה בעברית יצאה לאור בשם: "…והוא אדמוני… בני חגי, החייל שלי".

בכל שנה ליום הולדתו של חגי במוצאי סוכות נפגשים בני המשפחה עם חברים לערב שירה. בכל שנה ב"יום ירושלים" מתקיים בבית הספר היסודי באפרת מסע אופניים על שם חגי.

טלית התפילה של חגי הוסבה לחופה ועוטרה בפסוק מהזמנת החתונה של חגי ונורית ובעיטור יהודי מסביב. כל אחד יכול לשאול אותה לחופתו. על שמו של חגי נקרא בית כנסת "צור חגי" יבנה (אי"ה) בשכונת דקל באפרת.

סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל
בן מזל ואליהו
נולד: בירושלים
ב-5/11/1993
התגייס:ב12.3.2012
התגורר: בירושלים
נפל:בקרב
מקום נפילה:פאתי מורג
בה' באב תשע"ד , 1/8/2014
במבצע "צוק איתן"
באזור:רצועת עזה
שרת: בחטיבת גבעתי
מקום קבורה: בירושלים – הר הרצל
הותיר הורים שלושה
אחים

 

קורות חיים

ליאל גדעוני, נולד בירושלים בתאריך הכ"א במרחשוון התשנ"ד, 5 לנובמבר 1993.

בנם של אלי ומזל, אח לציון, ניר ואור.

ליאל היה סמל לשמחה, אהבת חינם, ערכים ואהבת הארץ. בכל אפשרות היה נותן לעזרה לכל אדם, בין אם זו השכנה שלא יכולה הייתה לסחוב את הסלים לביתה, לשכן בבניית הסוכה כשאביו בדיוק נפטר, לילדים בבית ספר בשעורי מתמטיקה – כי האמין שזה חשוב יותר מלחסוך טיפה כסף או לטייל בחו"ל.

ליאל אהב לטייל, אהב את הארץ, אהב את הים, אהב להנות. בין היתר חלק ניכר מחייו היא קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים, אותה אהד באדיקות וראה כמעט כל משחק שלהם. כיום נקראת קבוצת הנוער של ירושלים על שמו: הפועל "ליאל" ירושלים.

במרץ 2012 התגייס ליאל לגבעתי. את גיבוש היח"טיות עבר בהצלחה והגיע לסיירת גבעתי, סיים מסלול כקלע חוד, יצא לקורס מ"כים, והיה סמל טירונים של צוות מרץ 2014. לאחר תפקידו חזר לפלוגת הלוחמים, שם מפקד הסיירת – בניה שראל, לקח אותו תחתיו להיות קצין המבצעים וקשרו האישי שלו. ליאל נפל בעת מילוי תפקידו ביום ה' באב התשע"ד, ה-1 באוגוסט 2014, במהלך מבצע "צוק איתן".

ליאל היה דוגמא לשמחה, לצניעות אין סופית, שימת האחר על פניו בכל עת, אהבת חינם, שמחה, אופטימיות והחיוך. החיוך שככה זוכרים את ליאל היום. אותו חיוך שלא ירד מפניו גם כשדרשו ממנו, כשצעקו, כשהיה קשה, וגם מול חייליו, למרות שככה לא נהוג בצבא.

כשפגש ליאל את חייליו לראשונה אמר: "חייכו לי תמיד. חייכו לי בשלושות, במסדרים, בריצות, במסעות. אם לא תחייכו כל זה לא שווה. כי חיוך זה שמחה, ושמחה – זה הכח להמשיך"

זהו בדיוק ליאל, שמחה, אהבה וכוח.

סמ"ר יוסף ספי מגורי כהן ז"ל
בן מלכה וחיים
נולד:ב-ו' בשבט תשמ"ד , 10/1/1984
התגייס:ב-24.11.2003
התגורר: בגמזו
נפל: בעת שירותו
מקום נפילה:
ב-י' באלול תשס"ו , 3/9/2006
באזור:
שרת: בחטיבת גבעתי
מקום קבורה: בירושלים – הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 6, שורה: 1, קבר: 7
הותיר הורים, שלוש אחיות – ראומה
רביד ויונית ואח – אליעזר

 

קורות חיים

יוסף (ספי) בן מלכה וחיים נולד בו' בשבט תשמ"ד ( 10.1.1984 ). את לימודיו החל בבית הספר היסודי "שלהבת" בקיבוץ שעלבים והמשיך את לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית "נחל יצחק" שבנחלים .

ספי, אשר גדל במושב גמזו, נחשב לילד טבע, האוהב אדם, חי וצומח ללא גבול. חבריו ומוריו מספרים על אופיו הטוב ושמחת החיים שאפיינה אותו כילד.

בנערותו הירבה ספי לטייל בשבילי הארץ, הכיר כל שביל והר, עמק וגיא. תחביביו הרבים של ספי כללו טיפוס מצוקים, צלילה וגלישה בסנפלינג בכל רחבי הארץ.

ספי ניחן ביצירתיות רבה וב"ידי זהב", בעזרתן בנה והכין מכונות ושפע פטנטים. בנוסף לעיסוקיו הרבים, נרתם ספי תמיד לעזור למשפחתו בתחזוקת הבית ובענפי החקלאות. עזרתו נעשתה באהבה גדולה, בחיוך ובכיבוד הורים יוצא דופן.

לאחר לימודיו בישיבה התיכונית, המשיך ספי את לימודיו במכינה הקדם צבאית "ארזי הלבנון" ביישוב מעלה אפרים במשך כשנה וחצי

בנובמבר 2003 התגייס לצבא ושירת בפלס"ר גבעתי כלוחם. סיים קורס מכי"ם ובחר לשרת כמפקד בתחום הניוד, תפקיד אותו אהב ובו הצטיין במיוחד. חבריו לצבא העריצו את ספי בשל שנינותו הרבה, אהבתו לבריות ובעיקר בזכות שלוות החיים שכה אפיינה אותו.

במהלך חופשתו הצבאית, במוצאי שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשס"ו ( 3.9.2006 ) נהרג ספי בתאונת דרכים. הותיר אחריו הורים, אח, שלוש אחיות ושבעה אחיינים, המתגעגעים אליו יום יום.

יהי זכרו ברוך.

סמ"ר רוני יהודה קורקוס ז"ל
בן לונה ויעקב
נולד: בפתח תקוה
ב-ג' באלול תשל"א , 24/8/1971
התגייס: ב-1.11.1989
התגורר: ברנתיה
נפל: בפעילות מבצעית
ב-ו' באב תשנ"א , 16/7/1991
מקום נפילה: לבנון
ב-ו' באב תשנ"א , 16/7/1991
באזור: לבנון
שרת: בחטיבת גבעתי
"יחידה-פלס"ר "שועלי שמשון
תפקיד: חובש קרבי
מקום קבורה: בפתח תקוה – סגולה
הותיר הורים, שני אחים – שלומי ובני
ואחות – גליה

 

קורות חיים

רוני יהודה קורקוס, נולד במושב רינתיה. הבן השלישי מבין ארבעת הילדים להוריו, לונה ויעקב. הלך לגן הילדים במושב וביה"ס יסודי האזורי במושב בני עטרות. כתלמיד התבלט בשקדנותו ובנועם הליכותיו. בחטיבת הביניים שיחק כדורגל בקבוצת בית"ר פ"ת כארבע שנים ואף הפך להיות "קפטן" הקבוצה. למד בביה"ס התיכון המקיף יהוד במגמה ריאלית – מחשבים.בתקופה זו גם קיבל מתנה מהוריו מחשב ובו השקיע את מירב מרצו. בגיל 16 הוציא רשיון לאופנוע, לאחר מכן לרכב.

במשך כל התיכון, היות ואחיו הגדולים היו בחו"ל, רוני טיפל במסירות ובהתמדה במשק שכלל מטעי אפרסקים, תפוחים, תפוזים ולול. בזכות חריצותו ונימוסיו נבחר רוני לייצג את משלחת הנוער של המועצה האזורית מודיעין, לחילופי משלחות לארה"ב, בכיתה י"א.

לפני גיוסו לצבא התלבט לאיזה כיוון לפנות: המחשבים, ובכך להשביע את רצון הוריו? או להתנדב ליחידת חי"ר מובחרת, כדרך אחיו? רוני בחר בסיירת גבעתי. הטירונות לא היתה קלה אך סיים אותה בהצלחה, כמא"גיסט. בשלב מאוחר יותר יצא לקורס חובשים, אותו סיים בהצטיינות ואף הוצע לו להשאר כמדריך במקום. במהלך כל שירותו כשנה ושמונה חודשים נהנה מכל מסע, תרגיל, ניווט ופעולה אשר עשה עם חבריו לצוות. הוא התבלט במנהיגותו השקטה, בחיוכיו ובהצלחתו במשימות ועל כך היתה גאוותו וסיפוקו.

בליל ה 16/7/1991- ערך הצוות פשיטה בעומק רצועת הביטחון בלבנון, במטרה להשמיד קיני מחבלים של החיזבאללה. במהלך הפשיטה נהרגו שני הקצינים סרן גווילי יוסי וסגן אורן מלצר. רוני בתעוזה ובאומץ עלה לנקודה הגבוהה על מנת לירות בעזרת המא"ג במחבלים, ונורה למוות.

"רוני שלנו היית אתמול/ רוני שלנו נעלמת פתאום

רוני שלנו הכאב כמו גרדום/ רוני שלנו הכל כמו חלום

אתנו כל הזמן/ במחשבות, במילים, בדיבורים

במעשים, בשמחה, בכאבים/ דמותך, יופייך והליכותך

אתנו לעד."